סרטון על המאבק שלי מול תל חי והבחירה בחיים.

נקודת האל חזור של השמאל הישראלי הצעיר

רעיון שעולה בשיחות שלי עם אנשים שדומים לי בגיל, במצב הכלכלי ובדעות הפוליטיות, נראה שהבחירות הבאות בישראל הן נקודת Go/NoGo בשביל כולנו. ביבי יבחר - אין לנו כאן מקום, לא יבחר - אנחנו נשארים. במקום להיכנס לדיון מטופש על ציונות וערכים, הייתי רוצה לגשת להלך הרוח הזה מתוך דיון מעמיק, כזה שאולי יכול לחשוף משהו חדש. אני אעלה לכאן מדי פעם את המחשבות שלי על העניין הזה, ואני ממליץ לקורא לקרוא את הדברים שכתובים כאן בקלילות. אני אנסה לשמור על סדר רעיוני שמתפתח אבל מי שמכיר אותי יודע לא לפתח תקוות.

אבל לאן נלך?

כשדיברתי עם חבר על הנושא של איזו מדינה אנחנו צריכים להגר אליה, אני אמרתי שאני אשמח לעבור לצרפת. הסיבה היא השפה הצרפתית שבמוקדם או במאוחר אני אלמד אותה. הוספתי גם שאני מתלבט איזו שפה ללמוד כי אני לא יודע מה השפה שפותחת לי הכי הרבה מקומות מגורים. הוא צחק עליי ואמר שאני מחפש שפה שבה אני יכול להתחנן על החיים שלי בכמה שיותר מדינות.
וזאת בעצם התשובה לשאלה לאן נלך. אנחנו מנסים לתכנן את העזיבה, לחפש מקום זול, מקום שקט עם הרבה ישראלים, אבל אנחנו לא מבינים שאנחנו פשוט נסים על נפשנו. אנחנו מחפשים משהו שאנו מבינים שלא יהיה לנו כאן - חיים.אי אפשר לקנות חיים, לא משנה מה אנחנו ניתן. לא בכסף לא באהבה, החיים הם מאותם דברים שאין להם מחיר. דבר אחד אנחנו יודעים טוב מאוד, כאן בישראל חיים לא יהיו לנו. בעצם מי שחושב שיש חיים בישראל, פשוט לא מבין מה הוא הסטנדרט לחיים. חיים הם מצב בו אתה מחובר למה שקורה מסביבך, אתה לא מנוכר ממה שעוטף אותך. בתוך המערכות שאתה מתקיים בהן, אתה מרגיש רצוי.התווכחתי פעם עם איזה אחד ימני במילואים, בסוף הוויכוח הוא אמר לי שאני צריך לחזור לאירופה. אמרתי לו שדווקא אני עיראקי, ושאלתי אם אני צריך לחזור לבגדאד, מבלי לחשוב פעמיים הוא אמר לי "תחזור לבגדאד". תאמינו לי בשביל הבית של סבתא אווה בבגדאד הייתי מוותר על האזרחות הישראלית בלי לחשוב פעמיים. אבל איזה בגדאד ואיזה נעליים, הבית של סבתא כבר כנראה התפוצץ בפיגוע של ג'יהדיסט.אז לאן נלך? התשובה פשוטה: נלך לאן שיקבלו אותנו. כמו יהודים טובים אנחנו נציל את התחת של עצמנו בלי לחשוב פעמיים ונטוס מכאן. אנחנו נעשה כסף על חשבון הגויים, הם ישנאו אותנו אבל יעשו איתנו עסקים, ומדי פעם אנחנו גם נפחד על החיים שלנו. וכל הדברים האלה יאפשרו לנו להיות חופשיים בארצנו, אחרי 2000 שנות גלות, וכמה שנות הפסקה, אנחנו נחזור להיות מי שאנחנו: חופשיים, יהודים ויותר מהכל אנשים מוסריים.

האם הבחירות יגיעו?

התשובה היא בהחלט וללא עוררין כן, ומי שחושב שהן לא יגיעו פשוט לא מצליח להבין את האופי של השלטון שאנו נמצאים בו. כאשר השמאלני הממוצע מסתכל על המצב השלטוני עכשיו, הוא רואה בעיני רוחו מצב עתידי שעומד להגיע, יש כאלו כמוני שקוראים למצב הזה "פאשיזם", אבל רוב האנשים פשוט קוראים לו "אוי ואבוי" (אם בכלל מוכנים להכיר בו). המצב הזה הוא מצב שבו המדינה מפסיקה להיות בעלת המונופול על הכוח בשטח. זה מצב של כאוס, חוסר חוק והתפוררות של המנגנונים של השלטון, כשאנו דנים על המצב הנוכחי זה העתיד שאנו נושאים אליו עיניים מפוחדות. כשמנסים לערער על התפיסה האפוקליפטית הזו, ההיגיון שמגיע במקומה הוא ש"אנחנו כבר שם", הסיר כבר התחמם ובישל את הצפרדע האדישה במימיו מלאי התבלינים של הכיבוש. אנחנו נזכרים בלייבוביץ' שאמר שישראל אינה דמוקרטיה כבר לפני שנים (או רואים בחדשות מתנחלים שורפים מתקנים של צה"ל). שתי התפיסות האלו, מצד אחד זו שמחכה לפאשיזם, וזו שמכירה בו כאחד שקיים כבר שנים, טועות. היחס של בנימין נתניהו וחבורתו הוא שונה בתכלית לשלטון מהפשיזם הקלאסי.הפשיזם של נתניהו קם על יסודות של מדינה חזקה, והוא יכול להתקיים רק על בסיס מדינה כזו. אם נשים לב לדפוסי ההתנהגות שלו, נוכל לראות ש"ביבי תמיד ישתפן" (Bibi Always Chicken Out), הוא תמיד ימנע מעימות ישיר עם בית המשפט. למה זה קורה? יש כאלו שחושבים שישנם אחרים שיעשו את מלאכתם בשביל הצדיק, שהשופרות של נתניהו עושים את עבודתו בבית המשפט (ניתן לראות זאת בימים אלו), אבל האמת היא אחרת. בשביל שלטון ביביסטי יש צורך במדינה חזקה עם צבא וכלכלה איתנים, ובלי אמונה בסיסית בבית המשפט אי אפשר לשמר מצב כזה. עימות חזיתי של ביבי עם בית המשפט יאלץ את הישראלים לבחור בֶּאֱמֶת (ולא להתלונן על בג"ץ בפייסבוק), וברגע האמת אי אפשר לדעת במי הם יבחרו. נראה שבכל יום עולה הרף של זלזול במערכת המשפט (לדוגמא הקריאה של טראמפ לבטל את המשפט של ביבי), אבל כל אלו הם דברי הבל והסחת דעת, ומי שעוד מאמין לשטויות האלו הוא טיפש.מאותה סיבה שביבי לא נכנס לעימות ישיר עם בית המשפט, הוא גם לא יבטל את הבחירות. ביטול הבחירות הוא צעד שיחליש את המדינה בבת אחת, והסטטוס הדמוקרטי שלה, אמביוולנטי ככל שיהיה, ילקח ממנה באופן סופי. מדינת ישראל לא יכולה לעמוד במכה כזו, ומכאן שגם נתניהו שמזדהה איתה באופן מלא לא יכול. לכן אנחנו יכולים להתחיל את דיוננו בהנחה שהבחירות בישראל יגיעו במוקדם או במאוחר (אם ירצה השם), למרות כל הניסיונות לפגוע בתהליך הבחירות, לדוגמא הדחתו של ח"כ איימן עודה.